מתי לוקחים עורך דין ומתי טוען רבני

מדי שנה עשרות אלפי זוגות מחליטים לפרק את הזוגיות שלהם ולהתגרש. במקרים כאלה הם יכולים לפנות לטוען רבני או לעורך דין המתמחה בדיני משפחה. מה ההבדל בין בעלי המקצוע האלה ומתי כדאי לפנות לכל אחד מהם? על כך במאמר שלפניכם.

אם חשבתם שקיבלתם לאחרונה את אחת ההחלטות הקשות בחייכם, הרי שזוהי רק תחילת הדרך. הצעד הראשון שעליכם לעשות הוא למצוא מישהו שייצג את האינטרסים שלכם בהליך זה, והחלטה זו אינה תמיד פשוטה ומובנת מאליה. אנשים רבים מתלבטים אם להיעזר בעורך דין לענייני גירושין או דווקא בטוען רבני.

טוען רבני VS. עורך דין משפחה

גירושין בארץ מתבצעים מול שתי סמכויות: בתי משפט אזרחיים ובתי דין רבניים. בעוד עורך הדין רשאי לייצג את לקוחותיו מול כל מוסדות המדינה, הרי שהטוען הרבני רשאי לייצג אתכם רק בפני בית הדין הרבני.

עורך הדין הינו בוגר פקולטת משפטים של אחת האוניברסיטאות או המכללות ואף עבר התמחות במשרדי עורכי דין. לעומת זאת, טוען רבני הינו אדם מעל לגיל 18, אשר סיים 4 שנות לימוד בישיבה, וכן עבר קורס בן 300 שעות במוסד אשר מוכר על ידי הרבנות הראשית. במהלך קורס זה הוא מכיר את החוקים ההלכתיים והאזרחיים העוסקים בדיני משפחה ועובר הכשרה לייצוג בבית הדין הרבני. בסיום לימודיו, עליו לעבור בחינת הסמכה בכתבה ובעל פה.

מי עדיף: עורך דין או טוען רבני?

לבתי משפט אזרחיים לענייני משפחה בהחלט יש את הסמכות לדון באשר לאופן חלוקת הרכוש, מזונות לאישה ולילדים, משמורת והסדרי ראייה וכדומה. לכן, כדאי לפנות לעורך דין אשר בקי בדיני משפחה, על מנת שייצג את האינטרסים שלכם בבית המשפט.

עם זאת, כאשר מדובר בבני זוג ששניהם יהודים, תיק הגירושין שלהם יגיע בסופו של דבר לבית הדין הרבני, למען אישור הגט. גם כאשר ישנן הבנות ונעשתה חלוקה המקובלת על שני בני הזוג, עליהם להגיע לבית הדין הרבני על מנת להתגרש באופן פורמלי. זהו השלב שדווקא לטוען רבני יש יתרון משמעותי, כיוון שהוא בקי יותר באופן ההתנהלות של בית הדין הרבני והדיינים וכן בפסקי ההלכה ובכללי הפסיקה ההלכתית, תחום שרוב עורכי הדין לא מתמצאים בו.

גירושין הן לא עניין פשוט, על אחת כמה וכמה כאשר מעורבים בעניין גם ילדים. כיום ישנם עורכי דין שהם גם טוענים רבניים, ושילוב זה הוא הטוב ביותר עבורכם. מעבר לחסכון הכספי שאתם מרוויחים (כי הרי אין צורך לפנות לשני בעלי מקצוע), אתם זוכים לייצוג הולם הן בבית הדין האזרחי והן בבית הדין הרבני.

המאמר נכתב באדיבות משה פרדס – עורך דין לענייני משפחה, טוען רבני מוסמך ונוטריון.